יהושוע (ג'יסון) פרידברג

יהושע (ג'ייסון) פרידברג

ביוגרפיה כללית יהושע פרידברג

513623

יהושע פרידברג  הי"ד- ביוגרפיה

בן דיאנה והרברט. נולד ביום ו' באלול תשכ"ח (30.8.1968) בעיר מונטריאול בקנדה.

למד בבית-הספר היסודי היהודי 'התקוה' והמשיך בבית-הספר התיכון 'הרצליה' במונטריאול, בו זכה בציון לשבח כבוגר שהצליח לשלב ספורט ולימודים אקדמיים.
הוא אף היה דובר מחזורו בטקס הסיום של בית-ספרו - כבוד הניתן ליחידים ונבחרים.
לאחר-מכן למד ב'ואניי קולג'' ושנה אחת עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, בה למד בתוכנית לסטודנטים זרים.
בתקופה זו שימש מדריך בתוכנית 'בית המדרש'. הוא חזר למונטריאול והמשיך את לימודיו לתואר ראשוןבכלכלה באוניברסיטת 'קונקורדיה' וסיים בהצטיינות. כל אותן שנים היה פעיל בקרב הנוער היהודי.
הדריך ילדים בבית-ספר יסודי-עברי והכין אותם לחידון התנ"ך וכן לימד מבוגרים תורה.
הוא עסק רבות בספורט, האזין למוסיקה ואהב מאד ספרות ומדע בדיוניים.
כל שבת נתן יהושע שיעורים בתלמוד לאביו ולחבריו של אביו בקהילת 'בית תקוה' בדולרד דזאורמו, קוויבק.
היה זה מדהים לראות כיצד, בחוש אינטואיטיבי, הוא מקנה חומר ללומדים: מלמד ברמות שונות, מבהיר את המסובך ומקל על הבנת הלומדים. נאמר עליו שהיה בעל קורא, בעל תפילה ומדריך נוער. ללא ספק, הוא שימש דוגמה ומופת לנוער היהודי במונטריאול.
בינואר 1991 עלה לארץ והחל ללמוד בישיבת 'מכון מאיר'.
עם פרוץ מלחמת המפרץ הוא הרגיש חובה אזרחית-ישראלית לשרת בצבא למרות שכתייר לא היה חייב גיוס,
אך הוא הרגיש עצמו כחלק מהעם בארצו. גם כאן, בישיבה ובקרב אנשי הקהילה, בלטו מעשיו הטובים והפכוהו לשם דבר.
הוא לימד בזמנו הפנוי, באוניברסיטה בתוכנית 'חבר'. יהושע היה ברוך כשרונות והוא זכור במיוחד כשחקן כדורסל מעולה.
בשלהי יוני 1992 התגיס יהושע לשירות בצה"ל. הוא התנדב לחטיבת גולני והיה לחיל מצטיין בפלוגתו.
יהושע רכש את מעמד המגיסט בפלוגה בזכות ההערכה, הכבוד, רגש האחריות שלו ובגרותו, והיה בהליכים של קבלה לקורס קצינים.
ביום י"ט באדר תשנ"ג (12.3.1993) נרצח יהושע בידי מחבלים בעת שהיה בדרכו למבדקי קצונה בתל השומר.
גופתו נמצאה בצידי כביש ירושלים-תל-אביב. הוא הובא לקבורה, על פי בקשת משפחתו בבית-הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.
השאיר אחריו הורים, אח - דיויד (זאב) ואחות - ג'ניפר (יעקובה). יהושע הועלה לדרגת רב"ט לאחר מותו.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "סיפורו של יהושע הינו סיפור מופלא של עשייה והגשמה ציונית.
הוא עזב בית ומשפחה בקנדה ועלה לארץ להגשים חלום, לשרת בצה"ל, ביחידה מובחרת ורבת אתגרים ואף חלם לבנות פה את ביתו ומשפחתו.
חלום מופלא זה נקטע באיבו. בחיי היום יום בלט יהושע, כמנהיג אמיתי של המחלקה. השקט הנפשי,
הבגרות הרוחנית ושיקול הדעת, כל אלה חברו יחד. חבריו אהבו אותו, ומפקדיו העריכו אותו.
אין ספק שדרכו של יהושע, דרך של הגשמה ותרומה, כתפיסת עולם, כדרך לתת מעצמך עוד ועוד מתוך אמונה בצידקת הדרך ובטעמה,
הם הם טעם החיים. את כל אלה נאמץ לעצמנו אנחנו חבריו ומפקדיו, וננחילם לבאים אחרינו.
כי אז נדע שהקמנו ליהושע, מצבה שיפה ממנה לא נוכל להקים. רוצה אני לומר לכם, כי כאבכם כאבנו הוא,
כאבה של משפחת גולני כולה, שאיבדה אדם ולוחם מהטובים ביותר". שר הבטחון שלח איגרת תנחומים
ובה כתב: "יהושע היה חייל ממושמע ואחראי, מנהיג מטבעו. ציוני אמיתי, יהודי מאמין, ושומר מצוות אשר שם את הערכים בהם האמין לפני נוחיותו האישית".